פחד מאינטימיות

אינטימיות משמעה קירבה, והיא הרכיב הרגשי במערכות היחסים השונות שלנו בעולם: עם בני-זוג, עם הורים, אחים, חברים ואפילו מכרים.

מקורו של המונח אינטימיות מגיע מהמילה הלטינית intimatus שפירושו המילולי הוא החלק הפנימי ביותר של משהו, ומשמעותו להיות מאד קרוב למישהו אחר, ולחלוק עימו את הצדדים הכי פנימיים, אישיים, פרטיים של מהותנו.

לכאורה נשאלת השאלה: 'מי לא היה רוצה קשר אינטימי עם מישהו?' ואכן, הפילוסוף מרטין בובר אומר "בראשית היתה הזיקה", היינו שהכמיהה לקשר חם וקרוב עם האחר הוא צורך מולד וראשוני עבור האדם. ואולם, רבים חוששים, אפילו פוחדים, מיצירת קשר אינטימי עם מישהו. מדוע?

יתכן שפחד מאינטימיות נובע מאיזושהי תחושת אובדן שליטה, אובדן עצמאות ואוטונומיה, אובדן זהות או שלילת הייחודיות והיבלעות בתוך הקשר. יתכן שהפחד להתקרב מדי נחווה כמסוכן מפני שהוא מעלה את האפשרות לאובדן גדול ביום מן הימים כשהקשר יגיע לסופו. אפשרות נוספת שכיחה היא שאינטימיות כרוכה בהיחשפות גדולה בפני אדם אחר, בחשיפה עצמית אותנטית – על צדדינו הפחות מחמיאים וחולשותינו, ועקב כך קשר אינטימי יכול להיחוות כמסוכן, כמשהו שעשוי לשמש לרעתו של האדם בבוא היום, או כקשר שהאדם אינו ראוי לו ו/או כבעל ערך עצמי מספק בכדי להחזיק קשר שכזה.

טיפול פסיכולוגי עשוי בהקשר זה לשמש כחוויה מתקנת במנות מדודות וברורות עבור רבים שחוששים מקשר קרוב, חוויה המשככת ומפיגה את מרבית החששות בהקשר זה. קשר טיפולי הוא במהותו חזרה גנרלית בחדרי חדרים כהכנה להתנהלותנו בעולם האמיתי, 'שם בחוץ', וככזה יכול לתרום רבות לנרתעים מלאפשר לעצמם להתקרב לאחרים.